משה רבינו לימד את התורה שבעל-פה ליהושע ולשאר חכמי ישראל בדורו, והם לימדו לדורות הבאים אחריהם… בכל דור ודור לעשות סייג לתורה כמו ששמעו ממשה בפירוש. שנאמר: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי עשו משמרת למשמרתי (מתוך האתר של מוסד הרב עדין שטיינזלץ).[1]
ויקרא י"ח פותח עם אזהרה חמורה מפני עבודת אלילים:
כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (פס' 3-4).
הפרק מסתיים באותה נימה בדיוק, עם האיסור על עבודת אלילים:
אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם… וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ… וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (פס' 24-30).
רבים מהפרשנים המסורתיים, כולל התלמוד, לא פירשו את הביטוי "ושמרתם את משמרתי" בהתאם להקשר שלו: "ושמרתם את משמרתי – זאת המשמרת והיא לבלתי עשות" (אבן עזרא); "ושמרתם את משמרתי, לבלתי עשות מחוקות התועבות" (ספורנו).[2]
הביטוי "לשמור את משמרתי" מופיע בתורה כמה פעמים, בהטיות שונות.[3] "משמרת" מופיע בכל פעם כמילה נרדפת למצווה, חוק או משפט. אם כך, הציווי "ושמרתם את משמרתי" מחזק את הדרישה לשמור את תורת משה ולציית למצוותיו, ככתוב במילון העברית המקראית.[4] אין כאן שום קשר לתורה שהיא בעל-פה.
[1] www.steinsaltz-center.org.il/document/68686,0,3233.aspx.
[2] בבלי, חגיגה י"א י"ב; רש"י, בכור שור וכו'.
[3] למשל, בראשית כ"ו 5; ויקרא ח' 35; כ"ב 9; במדבר ג' 7-8; ח' 26; י"ח 3; דברים י"א 1 ועוד.
[4] קדרי, עמ' 678.