מאת מחבר

אודות פרוייקט "מיתוס התורה שבעל-פה" והספרים 

מיתוס התורה שבעל-פה - גם בגרסא דיגיטלית

מטרתו של פרוייקט זה, שכבר מספיק להותיר רשמים עזים על הדת (ראו דיון על הספר בין הרב יוסף אלנקווה לרב צ. אברהם), אם ננסה לתמצת אותה במשפט אחד, היא להוכיח כי אלוהי ישראל לא מסר למשה תורה בעל-פה, אלא רק את התורה שבכתב.

הספר מתבסס על מחקרים מודרניים, פרי עטם של עשרות חוקרי מקרא, היסטוריונים וארכיאולוגים, רובם יהודים-ישראלים. כוונתנו להוכיח לאור המחקר המודרני, שלמרות שעם ישראל מחזיק במסורות שונות (חלק בלתי מבוטל מהן, אגב, נשאב ממקורות פגאניים, כפי שנראה בפרק ה'), האדם המשכיל לא יכול לקחת ברצינות את הטענה כי במעמד הר סיני אלוהים מסר בעל-פה תורה נסתרת, כזאת שכיום רק לרבנים יש סמכות ויכולת לפרשה.

בספר זה נמנה את כל הטענות הרווחות שהרבנים הפיצו לאורך השנים האחרונות בכתביהם, בהרצאותיהם ובדרשותיהם, נפריך אותן ונחשוף את הכשלים הלוגיים שמאחוריהן. כמו כן נציג טענות משלנו, המבקשות להוכיח כי קיומה של תורה שבעל-פה איננו אפשרי – לא מבחינה מקראית, לא מבחינה היסטורית ולא מבחינה הגיונית. כמו כן, נחשוף את מקורותיה ואת מניעיה האמיתיים של התורה שבעל-פה.

כיום, ההלכה הרבנית מושתתת כולה על התפיסה לפיה בנוסף לתורה שבכתב, העניק אלוהים לעם ישראל תורה נוספת "שבעל-פה". לפיכך, הפרכת קיומה של תורה שכזו משמעה הפרכת היסודות החשובים ביותר של ההלכה הרבנית. למעשה, אין "איום גדול יותר על היהדות הרבנית מאשר הכחשת התורה שבעל-פה כתורה שנמסרה למשה בסיני".[1]

"ספר לא פשוט לקריאה מעצם נטייתו לעולם המחקרי-אקדמי, אך ללא ספק ספר שצריך להיות חובה לכל סטודנט למקרא והיסטוריה, ולכל חובב דת וידע כללי. הספר משכיל בהצלחה רבה להפריך בצורה לוגית, מקראית, היסטורית ועניינית ביותר את הטענות הנפוצות של הרבנים הגדולים באשר לקיומה ומקורותיה של תורה שבעל-פה וחושף את תרמיתה. בוודאי אקרא בו שוב בעתיד. מומלץ ביותר!" (ד"ר שלמה א. – חוות דעת על הספר באפליקצית "עברית", אוקטובר 2020)

ברצוננו להבהיר מראש שלושה דברים. ראשית, בספר זה תיחשפו ללא מעט תכנים מפתיעים ואולי אף כאלה שייתפסו בעיניכם כפרובוקטיביים, אך נציין מראש כי הכול יגובה במחקר אקדמי. אנחנו מפנים למאות מחקרים מהאקדמיה העברית ומצטטים מתוך למעלה ממאתיים ספרים מחקריים שונים, רובם מאת חוקרים ישראלים-יהודים. הספר נכתב מנקודת מבט מחקרית-אקדמית (ולכן יש בו למעלה מאלף ומאתיים הערות שוליים, ציטוטים, מראי מקום והפניות למחקרים), והוא מציג טיעונים לוגיים, מקראיים והיסטוריים, זאת בהתבסס על יצירותיהם של מיטב המוחות היהודיים, ושל האקדמיה הישראלית בפרט. יחד עם זאת, השתדלנו לפשט את תכני הספר עד כמה שניתן על מנת לאפשר קריאה נוחה עבור הקורא המזדמן והלאו-דווקא אקדמי.

"קשה להישאר שווי נפש מול הספר…ספר מעניין שמביא את הדעה המדעית שסותרת את האמונה הדתית התמימה שהתורה שבעל-פה נתנה משמים." (שלומית ולר, לקטורית, "אופיר ביכורים" הוצאה לאור)

שנית, נבהיר כי אנחנו מעריכים מאוד את דבקותו של העם היהודי (שאנו חלק ממנו) מזה אלפיים שנה באלוהינו ואת רצונו לקיים את מצוות התורה. כמו-כן, אנחנו מכירים בכך שקיום המסורות סייע לשמור על קיומנו הנבדל בגולה; עם זאת, מעציב לראות שרוב המסורות המבוססות על מה שנקרא "תורה שבעל-פה", הובילו למעשה ליצירת יהדות שונה עד בלי הכר מהיהדות המקראית המקורית.

שלישית, אין אנו מבקשים לצאת בהתקפה נגד התנ"ך, וגם לא חלילה נגד עצם קיומו של אלוהים. להפך. בספר זה נבקש לערער על סמכותה של ההלכה הרבנית בלבד, וזאת כאמור על ידי הפרכת הרעיון שעליו נשענת כל יהדות ההלכה הרבנית, הרי הוא "התורה שבעל-פה" – והצגתו כמיתוס.

לחצו כאן לביבליוגרפיה מלאה של הספר "מיתוס התורה שבעל-פה".

"ספר בלתי רגיל! החזיר אותי לימיי באוניברסיטה העברית. אפשר לומר שספר זה מכיל בתוכו מאות מחקרים וחוסך מאות שעות יקרות של קריאה. אין ספק כי מדובר בספר חובה לכל חובב דת והיסטוריה!" (נחמה גילדברג, חוות דעת על הספר באפליקצית "עברית", ספטמבר 2020)

[1] פרופ' יורם ארדר, הקרע בין העדה הרבנית לעדה הקראית בתקופת הגאונים, ציון, החברה ההיסטורית הישראלית, תשע"ג, עמ' 321-349. 

תורות התורות תושב


אודות ד"ר גולן ברושי וד"ר איתן בר

ד

ד"ר גולן ברושי

ד"ר גולן ברושי, בן קיבוץ מלכיה (1974). בוגר תואר ראשון כפול בחינוך ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, (אוני' חיפה), תואר שני כפול בסוציולוגיה של החינוך (אוני' חיפה) ובחינוך יהודי (האוני' העברית), תעודת הוראה מ"סמינר הקיבוצים" בתל-אביב, לימודי מקרא ותיאולוגיה מהמכללה למקרא ובעל תואר דוקטורט מהסמינר התיאולוגי של דאלאס*.

ד"ר איתן בר

ד"ר איתן בר, יליד תל-אביב (1984). בוגר תואר ראשון בלימודי מקרא, תואר שני בתיאולוגיה (אוניברסיטת ליברטי) ובעל תואר דוקטורט מהסמינר התיאולוגי של דאלאס*. איתן מוזמן להרצות בכנסים בכל רחבי העולם (כגון ארה"ב, קנדה, יפן, קוריאה, סינגפור, אנגליה, הולנד, פינלנד ועוד). הרצאות וסרטונים של איתן, הן בעברית והן באנגלית, צברו עשרות מיליוני צפיות. [איתן בפייסבוק | איתן באינסטגרם]

* נבחר לאחד מהמוסדות התיאולוגים המובחרים ביותר.

תוכן העניינים של הספר "מיתוס התורה שבעל-פה"

  • מתי החל להתגבש מעמדה של התורה שבעל-פה?
  • "עם הארץ" מול "תלמידי חכמים"
  • המעבר מיהדות התנ"ך ליהדות ההלכה הרבנית
  • חורבן בית המקדש כמוליד את התורה שבעל-פה
  • לא בשמיים היא
  • "הרבנים" – צאצאיהם של הפרושים
  • מחלוקות בין הפרושים לצדוקים ולכוהנים
  • המהפכה הפרושית-רבנית
  • הפרושים והמרד
  • טענה 1: בלי תורה בעל-פה אי אפשר להבין את התורה הכתובה ואת לשונה.
  • טענה 2: אורך ימיה של המסורת הרבנית מוכיח את קיומה של תורה שבעל-פה.
  • טענה 3: מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי (בראשית כ"ו 4-5)
  • טענה 4: אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת (שמות כ"ג 2)
  • טענה 5: לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה (שמות כ"ד 12)
  • טענה 6: אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר (שמות כ"ו 30)
  • טענה 7: עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (שמות ל"ד 27)
  • טענה 8: מה עשה משה על ההר במשך ארבעים יום?
  • טענה 9: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי (ויקרא י"ח 30)
  • טיעון 10: תורות (ויקרא כ"ו 46)
  • טענה 11: כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ (דברים י"ב 21)
  • טענה 12: כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ (דברים י"ז 10-11)
  • טענה 13: הסמכות שניתנה למנהיגים היא מוחלטת.
  • טענה 14: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא (דברים ל' 12)
  • טענה 15: זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם (דברים ל"ב 7)
  • טענה 16: תפילין (לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ)
  • טענה 17: ברית המילה.
  • טענה 18: המזוזה.
  • טענה 19: שבת.
  • טענה 20: ציצית.
  • טענה 21: נידה.
  • טענה 22: הלכות שחיטה.
  • טענה 23: סוכות וארבעת המינים.
  • טענה 24: וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ (ישעיהו ל' 20)
  • טענה 25: ירמיהו ודניאל מוכיחים את קיומה של תורה שבעל-פה.
  • טענה 26: דניאל התפלל שלוש פעמים ביום.
  • טענה 27: רציפות בלתי פוסקת של התורה שבעל-פה מאז סיני.
  • טענה 28: תפילה מחליפה קורבנות – וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ (הושע יד 3)
  • טענה 39: הניקוד וצורת ההגהה של הטקסט המקראי.
  • טענה 30: הספרות החיצונית.
  • טענה 31: האם באמת היה לחז"ל ידע מדעי ממקור שמימי?
  • טענה 1: יהדות אתיופיה שוללת את התורה שבעל-פה ואת הרציפות שלה.
  • טענה 2: סתירות בין התורה שבעל-פה לבין המדע.
  • טענה 3: הכהונה שוללת את התורה שבעל-פה.
  • טענה 4: האורים והתומים שוללים את התורה שבעל-פה.
  • טענה 5: שלושת אלפים הלכות שנשתכחו.
  • טענה 6: איזו תורה שבעל-פה? על בעיית נוסחי המשנה השונים.
  • טענה 7: מעמד האישה בתורה שבעל-פה.
  • טענה 8: כשרות בשר בחלב.
  • טענה 9: גזענות התורה שבעל-פה.
  • טענה 10: ההלכות המוזרות של התורה שבעל-פה 
  • טענה 11: חז"ל ביטלו את השפעת אלוהים והסמיכו את עצמם במקומו.
  • טענה 12: כוחה של מסורת – ההשפעה הפסיכולוגית.
  • טענה 13: לֹא תֹסִפוּ עַל-הַדָּבָר (דברים ד' 2)
  • טענה 14: המניע והמנוע של התורה שבעל-פה.
  • התנ"ך אינו מזכיר תורה שנמסרה בעל-פה.
  • הכול ניתן בכתב.
  • אילוץ של התורה שבעל-פה בתוך התורה שבכתב.
  • סתירות בין התורה שבעל-פה לבין המקרא.
  • שבעים פנים לתורה?
  • לוח השנה הרבני סותר את הלוח החגים המקראי
  • שיטת הלימוד הרבנית.
  • גיבורי התורה שבעל-פה היו גויים.
  • המקורות הפגאניים של טקסי ההלכה הרבנית.

הספר מבקש לבחון כיצד השכילה כת הפרושים (אבות ההלכה הרבנית) להפוך מסיעה פוליטית-דתית אזוטרית, אחת מני רבות בתקופתה, לבעלת ההגמוניה על היהדות כולה. במוקד הספר עומדת שאלת התפתחותה של יהדות ההלכה, כפי שהיא מוכרת כיום, עוד מימיהם של חז"ל. אמנם רבים רואים ברבנות שלוחה טבעית של תורת ישראל המפורשת בתנ"ך, אך המחבר מציג ראיות לכך ששורשיה נעוצים בשלהי תקופת בית שני. ניתוח ביקורתי של התורה שבעל-פה, מגלה כי מסורת ההלכה אינה אלא תוצר של סדרת תגובות לתהליכי שינוי דרמטיים שעברו על עם-ישראל לאחר חורבן המקדש.
הספר עורך מסע בין שבע רפורמות שחוללו חז״ל בדרכם לכיבוש העולם היהודי. המהפכות הנועזות הללו, שינו את דת המקרא לבל-היכר ובראו יהדות בַּת-כִּלְאַיִם בצלמם של חכמי ההלכה. התוצר הסופי של רפורמציית התושב"ע סלל דרך חדשה לעבודת האל, התולָה את הפרקטיקה הדתית בלימוד הגמרא, בדִקלום מסידור התפילה ובציות ל'שולחן ערוך'.
רפורמציה דתית זו המירה את יסודותיו של התנ"ך בשילוש מקודש משלה: חכמים על-פני כוהנים; בית מדרש במקום בית מקדש; ותורה שבעל-פה במקום תורה שבכתב. כיבוש היהדות אמנם יצא לפועל באמצעות התושב"ע, אך נעשה מתוקף התורה שבכתב. על חורבותיה של יהדות המקרא, ייסדה מהפכת ההלכה דת נומוקרטית נטולת אמונה.