מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה (קידושין ד יד).
קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר [וישמר משמרתי מצותי חקותי] ותורתי, אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל-פה (יומא כח עב)".[1]
האבות קיימו את מצוות התורה עוד קודם לנתינתה בסיני.[2]
זוהי תפיסה בסיסית האופיינית למדרשי חז"ל. כדי להוכיח שאברהם עצמו שמר את התורה שבעל-פה ניצלו הרבנים את בראשית כ"ו 5:
וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.
אם אברהם הכיר תורה שנמסרה בעל-פה, נוצרת סתירה, שכן בפרק י"ח אברהם הגיש לאורחיו חלב ובשר יחדיו, דבר האסור על פי ההלכה הרבנית (על כך נרחיב בפרק המתייחס ל"כשרות"). בנוסף, המילה תורותיי מופיעה ברבים, זאת אומרת לפחות שתיים. הבעיה היא, שגם אם נניח שאברהם ידע את התורה שבעל-פה, זאת שבכתב הוענקה למשה מאות שנים מאוחר יותר, מכאן שלאברהם הייתה רק תורה אחת בלבד (בעל-פה). אם כך נוצרת בעיה: מה הן התורות ברבים שאותן שמר אברהם? מה פירוש הביטוי "מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי"? הכוונה היא לכל אותן הוראות שאברהם קיבל מאלוהים.[3] משמעות המילה "תורה" היא הוראה (הדרכה, תוראה, הנחיה). ה"תורות" ששמר אברהם הן ההוראות השונות שקיבל מאלוהים במהלך חייו.
גם המחקר המודרני שולל את הרעיון שאברהם הכיר את התורה שבעל-פה. חתן פרס ישראל למקרא, פרופ' משה ויינפלד, שלל פרשנות זו באופן נחרץ וקבע: "עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי. ליצחק עומדת זכות אבות, משום שאברהם ציית לפקודותיו של האל ומילא אותן באמונה, ואין בשמירת מצוות זו משום כוונה לקיום מערכת החוקים של תורת משה".[4]
גם שד"ל[5] דחה בתוקף את פרשנות חז"ל. לדעתו, "יש לפרש את כוונת הכתוב: 'מצותי' וגו' – 'כל צווי בין לדורות בין לשעה נקרא מצוה', ואילו 'חוקה ותורה אינן אלא לדורות'. פשוטו של מקרא חייב לפרש את הכתוב בהקשרו ההיסטורי, ובימי אברהם עדיין לא הייתה 'תורת משה', ובוודאי לא התורה שבעל-פה".[6]
זאת אומרת שבראשית כ"ו 5 אינו מתייחס כלל לתורה – לא שבכתב ולא שבעל-פה, אלא לציוויים ולהוראות מפורשות שאברהם קיבל מאלוהים[7] ולחוקים בני תקופתו אשר להם הוא היה מחויב.
[1] אביעזר רביצקי, אצל משה חלמיש, חנה כשר ויוחנן סילמן (עורכים), אברהם אבי המאמינים: דמותו בראי ההגות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2003: 13.
[2] שמואל ורגון, אצל משה בר-אשר, ברכיהו ליפשיץ, אריה אדרעי ויהודה לוינסון (עורכים), מחקרים בתלמוד ובמדרש, ירושלים, מוסד ביאליק, 2005: 143.
[3] למשל, בראשית, פרקים: י"ב, י"ז, כ"ב וכו'.
[4] אנציקלופדיית עולם התנ"ך – בראשית, רעננה, הוצאת דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993-1996: 166.
[5] שמואל דוד לוצאטו, בן המאה ה-19.
[6] משה בר-אשר, מחקרים בתלמוד ובמדרש, עמ' 143.
[7] למשל, מצוות לך לך (בראשית י"ב 1); מצוות המילה (י"ז 10-27); והמצווה להעלות את יצחק לעולה (כ"ב 2).
