ראשי מאמריםהפרכת טענות הרבנים בנוגע למקורה של התורה שבעל-פה הפרכת טענה 7: עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (שמות ל”ד 27)

הפרכת טענה 7: עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (שמות ל”ד 27)


אמר רבי יוחנן: לא כרת הקב”ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל-פה, שנאמר (שמות לד כז): ‘כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל’ (גיטין ס ב).

בשמות ל”ד 27 אלוהים אומר למשה: “כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית”. כדי להוכיח את קיומה של תורה שנמסרה בעל-פה המציאו הרבנים דרש חדש, שלפיו המילה “פי” בפסוק הזה נגזרת מהמילה “פה”. ולכן “על פי” פירושו “על הפה”. זוהי ההוכחה של חז”ל לכך שאלוהים מסר למשה תורה בעל-פה.

בתלמוד הירושלמי מגיע רבי חגי למסקנה ש”אותן שבפה חביבין”. כלומר, “חביבין הן הדברים הנדרשים מן הפה מן הדברים הנדרשים מן הכתב”.[1] שימו לב לתמרון הלשוני של המילים “על פי”; רבי חגי פוסח על הפירוש הפשוט של שתי המילים ונשען על הדמיון של “על פי” ו”על פה”. חוקר המשפט העברי, ד”ר מיכאל ויגודה, מודה שחז”ל עיוותו לחלוטין את המשמעות המקורית של הפסוק ואומר: “דרשות אלה נראות כמתעלמות לחלוטין מפשוטו של מקרא”.[2]

בעברית המקראית, ממש כמו בעברית המודרנית, צמד המילים “על פי” אין פירושו “על הפה” או “בעל-פה”, אלא “לפי”, “בהתאם ל…”. לדוגמה:

וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ; עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל (דברים י”ז 10-11).

דוגמא נוספת, בבראשית מה 21 נכתב: “וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל-פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ”. האם יוסף שם עגלות על פיו של פרעה? מובן שלא. אלא ש”על-פי” משמע “לפי”.

[1] ירושלמי, פאה יג ב, הלכה ד.
[2] http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/244-2.htm.

עוד בנושא:

 לרגל השקת הספר 20% הנחה עם קוד הקופון: NEW20

לרגל ההשקה באפליקצית “עברית” גרסה אלקטרונית ב9 ש”ח בלבד