עמוד ראשי » טענה 11: כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ (דברים י"ב 21)

טענה 11: כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ (דברים י"ב 21)

מאת גולן ברושי

התורה כותבת: 'כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ' (דברים יב כא). אין כל הסבר לא כאן ולא בכל התורה כולה מהן הלכות שחיטה. הלכות אלו ניתנו בתורה שבעל-פה (הרב שמואל זעפרני).[1]


'כאשר ציוויתיך', למרות שבכל התורה משה לא צֻוָּה בהליך הזה… יש פסוק על המנורה שהוא אמר לו איך לעשות את המנורה ואין באף מקום הסברים איך. והוא אמר לו כאשר הראיתיך. הוא אומר 'ראית את זה בעל-פה' (הרב יוסי מזרחי).[2]


היכן מופיע הציווי איך לזבוח את הקרבנות המופיע בפסוק הבא? "…וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְ-הוָה לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ" (דברים י"ב, כ"א). במבט ראשון, הא-ל מצווה אותנו על שחיטה וזבח, לפי ציווי שמוזכר לפני כן. אך התבוננות קצרה על כל הפסוקים והפרקים הקודמים (ובכלל בכל התנ"ך) אינם שופכים אור על הדרך של הזביחה. ואז מתעוררת שאלה חדשה: או שהעניין הזה חסר בתורה ומשה שכח לכתוב את הציווי על הדרך של השחיטה והזבח, או שהתורה בעצם מעידה שיש מסורת בעל-פה שמגיעה כהמשך לתורה שבכתב (הרב יואב רובינסון, יד לאחים).[3]

לא בכדי מכונה ספר ויקרא גם ספר "הפולחן", "הכוהנים" או "הקורבנות", שהרי הוא גדוש הוראות ומצוות שעניינן העלאת קורבנות. הביטוי "כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" אינו מופיע בספר ויקרא, אלא בשמות כ"ג ודברים י"ב. עם זאת, לא נכון "שבכל התורה משה לא צֻוָּה בהליך זה"; הרי בספר ויקרא פרקים ד', ו', ז', ח' כתוב בפירוש שמשה הורה לכוהנים לעשות כפי שציווה אלוהים (בפרקים ח'-י' מופיע כעשר פעמים הביטוי "כַּאֲשֶׁר צִוָּה") וחוץ מזה, ספר ויקרא מלא אזכורים לכך שמשה עשה בדיוק כפי שציווה עליו אלוהים.[4] 

מזרחי טוען שאין בתורה שום הסבר להכנת מנורת הזהב. אך בניגוד לטענתו, התורה מקדישה כעשרה פסוקים לאופן הכנת המנורה:

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ; וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי; שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה; וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ; וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה; כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר; וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ; וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר; כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה (שמות כ"ה 31-39).

נוסף על כך, למעלה מעשרה פרקים בספר שמות (כ"ה-ל"ז) מתייחסים באופן מפורש למנורת הזהב ומתארים את תפקידה ואת מיקומה במשכן.[5]

המצוות הקשורות בהכנת המנורה מנוסחות בגוף שני יחיד, לשון זכר; לדוגמה: "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב" (שמות כ"ה 31). כלומר, הדברים נכתבו בתורה בלשון שבה דיבר אלוהים עם משה על ההר. אין כאן כל פלא, שהרי משה כתב את כל המצוות שאלוהים נתן לו על ההר ולא החסיר דבר (כפי שמתבהר מדברים ל"א 24; וגם מיהושע ח' 35, שם נאמר שיהושע בן נון קרא בפני העם את כל התורה שציווה משה; אם יהושע קרא הכול – סימן שהכול הועלה על הכתב).

טענתו של הרב יואב רובינסון שהתורה לא מסבירה כיצד לזבוח, ומכך משתמע שחייבת להיות תורה בעל-פה, היא בעייתית. ראשית, זהו כשל לוגי של "טיעון מן השתיקה" (אקס סילנטיו). הרי לא ניתן לטעון משהו בהתבסס על מה שלא נאמר (העובדה שהתורה שבכתב שותקת ולא מספקת הסבר למצווה כלשהי, אין פירושה שהיא מודה בקיומה של תורה שנמסרה בעל-פה).

הכשל הלוגי הנוסף הוא "ברירה כוזבת", מאחר שהרב יואב רובינסון מציע שתי אפשרויות בלבד: או שמשה שכח לכתוב את הפרטים, או שיש תורה שבעל-פה. אבל כפי שכבר ציינו מוקדם יותר, יש עוד אפשרויות. לדוגמה, שההיבט הטכני של המצווה פשוט לא עקרוני לאלוהים (זאת אומרת שלא משנה לאלוהים איך אתה טכנית זובח, העיקר שאתה זובח), או שהאופן שבו זובחים קורבן כבר היה ידוע לכל בני ישראל, שראו שוב ושוב את המצרים זובחים לאליליהם והתחקו אחריהם.

אגב, שד"ל התייחס לפסוק הזה בצורה שונה לחלוטין. הוא טען ש"כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" מדבר בכלל על איסור הדם שמוזכר בפסוק 16.[6]

 

[1] tinyurl.com/uw4owh3
[2] www.youtube.com/watch?v=SphnPYSox_o.

[3] https://tinyurl.com/vqa56xx
[4] למשל ט"ז 34; כ"ד 23.
[5] מנורת הזהב מוזכרת תדיר בתורה, משמות כ"ה עד במדבר ח'.
[6] תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, ספר דברים, עמ' קצב (מוסד הרב קוק).

מאמרים בנושא: