ראשי מאמריםטענות נגד קיומה של תורה שנמסרה בעל-פה גזענות התורה שבעל-פה מוכיחה כי איננה מאלוהים

גזענות התורה שבעל-פה מוכיחה כי איננה מאלוהים


יחסם של חז”ל אל הגוי נובע מפחד מהול בבוז. המבנה הכיתתי של יהדות ההלכה הפך אותה לחברה בתוך חברה, עם גבולות אתניים בלתי חדירים בינה לבין הגויים. אחת התוצאות המצערות ביותר היא הבוז והזלזול שהם רחשו כלפי גויים.[1] אגב, פינסקר כתב בצדק כי רגשות אלה היו הדדיים.[2] השנאה של ההלכה הרבנית כלפי גויים והיחס שהתלמוד מפגין כלפיהם ליבו את האנטישמיות, וזו הזינה בחזרה את כתבי חז”ל במעין לולאה אין סופית של עוינות הדדית. בפרק זה נשווה בין היחס של המקרא לגוי (לנוכרי/לגר), ובין היחס של ספרות חז”ל אליו. זאת במטרה להראות כי מקור ביטויי הגזענות של התורה שבעל-פה אינם מאלוהים.

בתורה שבכתב בני ישראל מצוּוים לאהוב את הגרים החיים בקרבם:

וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם, לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא י”ט 33-34); וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (דברים י’ 19).

הנביא יחזקאל מבהיר שיש להקצות לגוי נחלה:

וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה, לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם, כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל” (יחזקאל מ”ז 22).

 

לעומת זאת, הנה כמה ציטוטים המלמדים על יחסם לגויים של חז”ל בהלכה שבעל-פה:

הרמב”ם כתב:

“הגונב את הגוי (מהגוי)… אינו משלם”; “אבדת גוי עובד עבודה זרה מותרת… והמחזירה, הרי זה עובר עבירה”; “ואם לא קבלו שבע מצוות (בני נח), עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם”; “הנוצרים, עובדי כוכבים ומזלות הם, וסתם יינם אסור בהנאה”; “וכל יין שיגע בו הגוי, הרי זה אסור”; “גוי שעסק בתורה, חייב מיתה. לא יעסוק אלא בשבע מצוות (בני נח)… אם עשהו לעצמו כמו שבת, חייב מיתה”.[3]

ובמקום אחר הרמב”ם כתב:

“הגוי אינו אדם באמת ואין תכליתו אלא לאדם, קרי ליהודי”.[4]

ההלכה הרבנית קובעת כי:

הגויים שאין בינינו וביניהם מלחמה… אסור להצילן; אם נטו למות, כגון שראה אחד מהן שנפל לים, אינו מעלהו, שנאמר: ‘לא תעמוד על דם ריעך’ (ויקרא יט), ו[הגוי] אין זה ריעך.[5]

כלומר, כאשר רואים גוי שעומד לטבוע, אפילו אם אין בינינו לבינו מלחמה, אסור לנסות להצילו ואין לסייע לו. מדוע? מפני שהוא גוי.

הרב קוק כתב:

“בין האדם והבהמה יש הבדל כמותי, אך בין היהודי לגוי שורר הבדל עצמי איכותי”.[6]

המהר”ל כתב:

“אין אומות העולם קרויים אדם. אתם [היהודים] קרויים אדם ואין האומות קרויים אדם”.[7]

הראב”ד כתב:

“גויים הם כבהמות. עם הדומה לחמור”.[8]

לדברי רבי צדוק הכהן מלובלין:

“רק ישראל קרויים אדם. כלפי ישראל, כל הגויים בכלל הם כבהמה בדמות אדם”.[9]

האר”י כתב:

“אין בגויים רוח או נשמה ואינם שווים אפילו לבהמה הכשרה למאכל, אלא מטה ממנה”.[10]

רבי ישמעאל כתב:

“טוב שבגויים הרוג”.[11]

לפי התלמוד, אסור ליהודי לאכול בחברת גוי ואין להזמינו אל תוך ביתו.[12] בסדר אליהו רבה נאמר כי האוכל עם הגוי עובד עבודה זרה ואוכל זבחי מתים.[13] בפרקי דרבי אליעזר כתוב כי כל האוכל עם הערל (הגוי), כאילו אוכל עם הכלב; ומי שנוגע בערל כנוגע במת; וכל הרוחץ עימו כרוחץ עם המצורע. עוד נאמר שם שהגויים נחשבים בחייהם כמתים, ובמותם כנבלות השדה.[14]

בעוד שהתורה אוסרת לשקר,[15] חז”ל מלמדים שלפעמים דווקא מותר ואף מתבקש לא לומר את האמת, בעיקר כשמדובר בגויים.[16]

ספר ההלכה “תורת המלך” מביא את המניפסט הרבני בכל הקשור למדינה שתהא תחת ריבונות הלכתית; בפרק א’, המתייחס לאיסור לא תרצח, נאמר:

איסור זה מתייחס רק ליהודי שהורג יהודי… הריגת גוי אינה כלולה באיסור המיוחד של ‘לא תרצח’.

בפרק ב’ של “תורת המלך” נאמר:

כאשר אנו ניגשים לגוי שעובר על שבע מצוות והורגים אותו מתוך אכפתיות מקיום שבע המצוות, אין שום איסור בדבר.[17]

 

גזענות התורה שבעל-פה בעת המדורנית

גישה זו חלחלה מהתורה שבעל-פה גם לרבנים בני-זמננו. הנה מספר דוגמאות:

מה זה אבידת גוי מותרת? … אחיך אתה חייב להחזיר, גוי אתה לא חייב להחזיר… תגיד לי, כשגוי מאבד משהו, הוא חושב שמישהו יחזיר לו? הוא כבר התייאש לגמרי, מי יחזיר לו? לא מחזירים אף פעם! (הרב שמואל אליהו).[18]

 

בעל ‘המשנה ברורה’, מסביר כי בשבת לא צריך ליילד את הכותית (גויה), אפשר להסביר לה, שאנחנו שומרים שבת – לא מחללים שבת (הרב אריה זילברשטיין).[19]

 

הרב יוסי מזרחי טוען:

יש הבדל גדול בין זרע של יהודי לזרע של גוי. זרע של יהודי מוריד נשמות טהורות לעולם – זה דבר קדוש מאוד. אתה נהפך לשותף של הקב”ה בבריאה… נשמה של גוי היא הרבה יותר נמוכה ברמה.[20]

 

הרב איתן בגדדי מוסיף:

אל תשאיר את הבהמה שלך עם הגוי – הגמרא אומרת לך. יש לך בהמה אל תשאיר אותה עם הגוי שמא יבוא יאנוס את הבהמה. חביבה להם בהמתם של ישראל יותר מנשותיהם של היהודים…[21]

איפה הנשמה שלו [של הגוי] נמצאת? למטה פה בעולם הזה. היא לא מגיעה לשורשים, היא נשמה של גוי, בשר חמורים בשרם וזרימת סוסים זרימתם! (יחזקאל כ”ג, כ). מי הם הגויים לעומת היהודים? שום דבר…[22]

 

עוד מבגדדי:

יש לך מערכת יחסים עם גויה? … כולך נהיה שד, מלאך חבלה אתה נהיה ברגע שהתקרבת לגויה….[23]

יש לך דבר אתה לא צריך אותו? זרוק אותו לפח – אל תתן לגוי. אלא אם כן, זה גוי שיש לך אינטרסט ממנו.[24]

 

גם הרב רפאל זר אינו טומן ידו בצלחת:

ברחוב היום מלא גויות. מלא. בארץ ישראל לפי ק”ג מוכרים אותן. על משקל, תחת כל עץ רענן – רוסיות, אינדיאניות, קמבודיות, חרבאטיות, ג’אנומיות, לא יודע מה… היה עם חמורה, לא היה עם ‘סבטלנה’, היה עם חמורה. הגמרא אומרת ‘בשר חמורים בשרם’.[25]

שנאת הגויים והגזענות הזאת אולי מייצגת את ההלכה הרבנית שבעל-פה, אך בשום פנים ואופן לא את אלוהי ישראל!

 

[1]  Alexander McCaul, 2002: 24-31.
[2]  “בעיני החיים – היהודי חשוב כמת, בעיני האזרחים הוא גר, בעיני התושבים – נע ונד, בעיני העשירים – קבצן, בעיני העניים – עשיר מנצל, בעיני הפטריוט – חסר ארץ מולדת, ובעיני הכל – מתחרה שנוא”. מצוטט במאמר של א’ ב’ יהושע ב”מעריב”, 8.4.2005, מוסף שבת, עמ’ 27.
[3] מתוך משנה תורה, הלכות עבודה זרה. הציטוטים נלקחו מהספר  The Old Paths, Alexander McCaul, 2002: 35-22, 419-421 .
[4] הרמב”ם, פרשנות לבבא קמא ד.
[5] משנה תורה, הלכות רוצח, ד.
[6] הרב קוק, אורות ישראל ה.
[7] רבי יהודה ליווא בן בצלאל, בפירושו למסכת אבות קמו ובחיבורו נצח ישראל, יד.
[8] בן דוד אברהם מפושקירה, הלכות שחיטה ד.
[9] פוקד עקרים דף יט טור ג.
[10] רבי יצחק בן שלמה לוריא, עץ החיים, היכל אבי”ע שער הקליפות ב.
[11] מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דויהי בשלח, פא.
[12] סנהדרין ק”ד ע”א.
[13] תנא דבי אליהו, סדר אליהו רבה פט.
[14] פרקי דרבי אליעזר כט.
[15] שמות כ”ג 7; ויקרא י”ט 11.
[16] יבמות ס”ה ע”ב; בבא מציעא כג עב; אבות דרבי נתן יב ג; חידושי הריטב”א, חולין פרק ז; שו”ת שארית יוסף, חלק ב.
[17] לקט הלכות שחיברו ר’ יצחק שפירא ור’ יוסי אליצור, בהמלצותיהם של ר’ יעקב יוסף, ר’ דב ליאור ור’ יצחק גינזבורג. הרבנים החתומים על הספר כמעט הועמדו לדין בגין עבירות של הסתה וגזענות.
[18] youtu.be/WlugJcCbA8U.
[19] youtu.be/u38vL04du8U.
[20] www.facebook.com/mehartetim/videos/1805374969697130.
[21] www.facebook.com/mehartetim/videos/1728162650751696.
[22] www.facebook.com/mehartetim/videos/1694843307416964.
[23] www.facebook.com/mehartetim/videos/2008944072673551.
[24] www.facebook.com/mehartetim/videos/1748581092043185.
[25] www.facebook.com/mehartetim/videos/1725307707703857.

עוד בנושא:

 לרגל השקת הספר 20% הנחה עם קוד הקופון: NEW20